הכוח
הכוח... הוא נוכח בכל מקום. הוא נמצא בכל מקום. הוא הכול ולא-כלום בעת ובעונה אחת. אי אפשר לכנות אותו גדול או קטן, כיוון שלא הוא חלק מאיתנו, אלא אנחנו חלק ממנו. הוא מכיל אותנו ובולע אותנו. הוא נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו. הוא אינו ניתן למדידה. הוא עצום כמו האוקיאנוס. אוקיאנוס ללא צורה וללא גבולות. זהו ריק ובה בעת אינסוף. זהו תוכן ללא צורה. אנחנו התגלמות שלו. האנרגיה שלו אוניברסלית וחובקת-כל. אנחנו מכנים אותו "אלוהים", משתחווים לו, אוהבים אותו. רק הכוח יודע את האמת. הוא לא מפקפק, לא מתייסר ולא חושק בשום דבר – הוא קיים, וכל השאר בעקבותיו, מכיוון שכל השאר הוא חלק מהכוח. הוא מוליך אותנו לאורך החיים – זהו הגורל. גורל שהופך אפילו את המוות לתענוג עילאי.
הכוח לא משמיע אף צליל. הוא לא צועק. הוא דומם.
אין מבקשים דבר מהכוח, רק מביעים כלפיו התפעמת והכרת תודה. הוא החסד. הוא ממלא ובולע. אי אפשר להתעלות על הכוח. ניתן להיות הכוח. ניתן להכניס את הכוח אל תוכך. אפשר להתמוסס בו. להפוך לחלק ממנו. לשם כך צריך אדם לאבד את עצמו מבלי להשאיר דבר.
אדם שזכה לכוח אינו בולט לעין, רק מבטו מסגיר אותו. ישנם טוהר ומלאות מיוחדים במבטו.
הכוח לא מכיל בתוכו לוחמנות ותוקפנות. אלה מאפיינים של מוחות חלשים ומעוותים. הוא אינו מחפש – הוא כבר ביעדו. הוא המקור...
אין בו תשוקות, אין השוואות, אין רגשות. הוא אינו חושב. אין בו תיאוריות ודתות. אין פחד. אין חיים ומוות. הוא המקור.
הוא מוליד את כל אופני הקיום. הוא בא לידי ביטוי בכל החי והדומם, בכל שישנו ושאיננו, ברוחני ובמוחשי.
הכוח מוליד אהבה. הכוח מוליד צחוק. צחוקו של האדם על עצמו. צחוק על הטירוף והמוגבלות שלנו. צחוק עד כדי היסטריה, עד כדי התרוקנות.
ואז היא מגיעה: המלאות.
אהבה. הרמוניה...
אין צורך בדאגה – הכוח יוביל אתכם. אין צורך במחשבה – הכוח יודע. צריך רק להיות. זה הכול... להיות ולא להתייצב כנגד הכוח. אין צורך לתקוף או להתגונן – הכוח ידאג לכך בעצמו. צריך רק לבטוח בו.
אמון...
אמון ואי-התערבות בדרכי הגורל.
לא לשפוט ולא לנסות להבין. אין צורך לחפש אותו, הוא כבר ישנו. אין צורך להשיג אותו – אנחנו ההישג שלו.
זה קורה. בשעה הנכונה וברגע הנכון. זה כמו רגע התגלות.
הכוח הוא האמת...
התעלות, שיר, השיר הדומם של החלל.
זה חלל וזמן, מרכז ואינסוף.
מוזיקה נולדת בו. רוע נעלם בו.
הוא לא מבקש דבר, הוא מעניק... מעניק ללא גבול. הוא מקור לא-אכזב.
אין בו מילים, אך הוא שר. שר מבלי להשמיע צליל. אי אפשר לשמוע אותו, אפשר רק לחוות אותו במעמקי הנפש, בלב לבו של קיומנו.
הוא תכלית השלמות ואין דבר נעלה ממנו.
***
מה עומד מאחורי הכוח? על כך יודע רק הוא עצמו...
Copyright © 2003, אלכסנדר וולפוב
